שיבת ציון
 

לראשונה בהיסטוריה העתיקה מתפצל העם היהודי למרחבי קיום שונים בבבל ובארץ ישראל. הפיצול הזה מעורר שאלות עמוקות של זהות באשר קבוצה מרכזית מהעם מתנתקת מאדמתה. במשך כמה זמן ובאיזה היקף המשיכו יהודי בבל לחוש קשורים לארץ ישראל כ"נחלת אבותם"? האם העתקת היהדות מן הארץ והתבססות בדת ללא ריבונות שינו באופן מהותי את הגדרתם, ולו בעיני עצמם?
שיבת ציון יוצא למסע בעקבות היהודים שעזבו את ביתם בירושלים לפני חורבן בית המקדש הראשון, דרך נבואות ירמיהו ויחזקאל, ומביט על הגלות בעיני משוררי תהלים ונביאי התקופה. הוא עוקב אחר עלייתם של זרובבל ושבי ציון לארץ יחד עם חגי וזכריה, צולל למורכבות ההיטמעות בבבל במגילת אסתר, מלווה את עלייתו של עזרא ואתגריו ומגיע עד לימי נחמיה בתקופת המלך ארתחשסתא.
במאה וחמישים שנים אלה התגבש לראשונה סיפורה של אומה בין שני מרכזים. היו אלה שנים של טלטלה, של חיפושי דרך, של געגועים, של השתלבות במרחבי החיים החדשים, של הזמנה לחתור בחזרה, של דמיונות על בית שמחכה לילדיו ושל מציאות שמדכאת את הדמיונות הללו.
נאמן לשיטתו מבקש הרב בנימין לאו לקרב את סיפורי העבר לסיפור שלנו, וכך בעודה הולכת ומתבררת, מעוררת תמונת המסע של שיבת ציון העתיקה שאלות שנותרו פתוחות לגבי התחנות הבאות במהלך של העם המתבסס בארצו בדורנו.
 
הרב ד"ר בנימין לאו עומד בראש מיזם 929 לקריאה ישראלית יומית בתנ"ך. בספריו ובשיעוריו מתווך הרב לאו את מקורות ההיסטוריה והמחשבה היהודית לציבור הישראלי. ספריו על פרשת השבוע ("אתנחתא"), על התנ"ך ("ירמיהו", "ישעיהו", "שמואל" ועוד) ועל עולמם של חכמים (סדרת "חכמים") – כולם בהוצאת ידיעות ספרים – היו לרבי־מכר.

Categories: